פסק-דין בתיק ת"א 3600-07-09

1.      תביעה שהוגשה לסילוק יד ופינוי על ידי התובע, הועד המקומי בית יצחק (להלן:"הועד") נגד איתר דהרי מבית הידוע כחלקה ** גוש **** (להלן:"הבית") בישוב בית יצחק. 

בהמשך תוקן כתב התביעה ואף האגודה השיתופית בית יצחק (להלן:"האגודה") נוספה בהסכמה כתובעת נוספת שכן לה מוחכרים המקרקעין של הישוב בית יצחק בחוזה משבצת.

2.      טענות התובעות:

האגודה הינה בעלת  הזכויות להרשם כחוכרת  לדורות בבית אשר כלול במסגרת הסכם המשבצת שבין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית בית יצחק  המתחדש מדי תקופה. (הסכם המשבצת האחרון הוגש כנספח א' לכתב התביעה).

הזכויות בבית הועברו מהאגודה לועד בשנת 1998 בדרך של החלפת מבנים כאשר האגודה ויתרה על זכויותיה בבית וקיבלה בתמורה זכות חזקה ושימוש בבית הועד הישן אשר הזכויות בו היו בידי הועד. (מזכר בענין זה צורף כנספח ב' לתצהירו של מר עירי כהן יו"ר הועד המקומי).

ביום 2.2.99 התקשרו הועד  והנתבע בהסכם שכירות בלתי מוגנת לפיו הושכר הבית לנתבע (הסכם השכירות צורף כנספח ב' לכתב התביעה). בהתאם להסכם השכירות הושכר המושכר לנתבע עד ליום 1.1.09. משלא פינה הנתבע הבית בתום מועד השכירות הוגשה תביעה זו.

ביום 31.8.99 חתם הנתבע על הסכם עבודה עם האגודה השיתופית במסגרתו ויתר על זכותו למגורים בבית לכל ימי חייו והתחייב לחתום עם הועד על הסכם שכירות באשר לבית ולשלם דמי השכירות. (הסכם העבודה צורף כנספח ב' לתצהיר הנתבע).

הנתבע אף הגיש תביעה לבית הדין לעבודה במסגרת תיק 6273/09 שם נקבע שבהסכם העבודה החדש מיום 31.8.99. וויתר הנתבע על כל זכויותיו מהעבר לרבות הזכות שהיתה לו בהסכם העבודה הראשון בהתייחס לבית.  משכך קיים השתק פלוגתא בכל הנוגע לשאלה זו.  (ההחלטה הוגשה כת' 1).

3.      טענות הנתבע:

הוא עבד  בשירות האגודה מתאריך 1.6.75 כמפעיל ומנהל תפעולו של מכון לייצור מזון תערובת לבעלי חיים.

על פי תנאי חוקת עובדי ציבור במושבים הקצתה לו האגודה בית מגורים אשר  היה אמור לשמש אותו למשך כל ימי חייו משמש אותו עד היום.  בתאריך 7.10.97 הודיעה לו האגודה על הפסקת שירותיו. הוא הגיש תביעה לפיצוי על נזקיו כתוצאה מהפרת ההסכם העבודה במסגרת בד"ע  3/479/99. כן הודיעה לו האגודה בתאריך 30.11.97  שהבית שייך לועד המקומי ועל כן עליו להסדיר את תשלום דמי השכירות עם הועד.

לאחר שהוצגו לו מסמכים לפיהם הבית עבר לחזקת האגודה הסכים לשלם לועד דמי שכירות בהתאם להסכם שכירות שנחתם בינו לועד ביום 2.2.99.

לאחר מכן הסכימה האגודה להשיבו לעבודה בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 31.8.99.  לאור הסכם זה נדחתה תביעתו בבית הדין.

האגודה לא עמדה בתנאי ההסכם והפסיקה עבודתו בחודש מרץ 2002, ממועד זה הוא ממשיך לעבוד בישוב כעובד ציבור.

לטענתו לועד המקומי אין כל זכויות במבנה והמחאת הזכויות שבין האגודה לועד באשר לבית זה נועדה  לצורך עקיפת תשלום מס הכנסה מדמי השכירות שהוא שילם לאגודה.

לטענתו הסכם השכירות בינו לועד בטל מעקרו עקב מצג השווא, התרמית חוסר תום  לב האגודה בהיותו נועד להשיג מטרה בלתי חוקית של התחמקות מתשלום מס.

הנתבע ביקש להסדיר את זכויותיו בבית בחכירה ישירה של הבית ממינהל מקרקעי ישראל כבר בשנת 1991 כאשר האגודה סירבה לכך וציינה במכתב מיום 3.4.91 (צורף כנספח 4 לתצהירו) כי מגוריו בבית עומדים לרשותו למשך כל תקופת עבודתו באגודה וייתכן אף בפרישתו.  בשל מכתב זה סירבה האגודה לאפשר לו לקבל מגרש לבניה לפי החלטות מינהל מקרקעי ישראל אשר חייבו אותה לעשות כן ועל כן מגיעה לו הזכות להמשך לגור בבית כל ימי חיו.

4.      דיון משפטי:

השאלה הראשונה הינה מי מחזיק הזכויות בבית האגודה או הועד? מאחר והתביעה הוגשה בשם שני גופים אלה איני סבורה שעלי להכנס לעובי הקורה, עם זאת אציין שכעולה מהמסמכים שהוגשו הוסכם בשנת 1998 בין האגודה לועד כי הועד יקבל את זכות החזקה בבית בעוד האגודה תקבל זכות חזקה בבית אחר במושב שהיה בחזקת הועד עד אותה עת.  ראה לענין זה  המזכר בדבר החלפת הבתים (צורף כנספח ב' לתצהיר עירי כהן), ההסכם מיום 9.8.01 בין האגודה לועד, מכתב שאול מקורי מהאגודה למחלקת הגביה ביום 28.3.04, (נספח ז' לפיו הנכס שייך לועד ולא לאגודה).